נפלאות הליים

טל בן- דוד, נטורופתית יועצת לחוות תקוע

לא, זה לא לימון בוסר. הכירו את הליים או בשמו המדעי Citrus aurantifolia.

הליים שייך למשפחת פירות ההדר ומוצאו מדרום מזרח אסיה, בעיקר הודו. שם, באקלים הטרופי עץ הליים יכול להגיע לגובה של 5 מטר.  בנוסף להודו, הליים נפוץ במרכז אמריקה (במקסיקו וברזיל), בפלורידה, טקסס, קליפורניה ובשנים האחרונות גם במחוזותינו.

כמו בני משפחתו, ההדרים, הליים הינו פרי עונתי אך בניגוד להם עונתו מתחילה עם בוא הקיץ.

הליים בעל קליפה ירוקה ודקה, נטול גלעינים, לרוב גודלו כחצי לימון, הוא מכיל כמות מיץ רבה יותר מלימון ומאופיין בחמיצות מעודנת וארומה ייחודית שמקנות לו תכונות בריאותיות מגוונות אותן נפרט בהמשך.

הליים, שייך בהחלט למשפחה המכובדת של מזונות הנקראים מזונות-על שמלבד השימוש שלהם במטבח הם בעלי יתרונות בריאותיים רבים. הליים יעיל לבעיות עצירות, טחורים, כיבים (אולקוס) בעיות מערכת הנשימה, שקדים מוגדלים, בעיות חניכיים, גאוט, בעיות במערכת השתן, עודף משקל ובעיות עור.

את הליים אנחנו יכולים לפגוש בדרך כלל בשתי צורות, המיץ שנסחט מהפרי הבשל ושמן אתרי המופק מקליפתו. מעבר לכך, בתעשיית צמחי המרפא נעשה שימוש גם בחלקי צמח נוספים לפרי והם השורשים והעלים.

קצת היסטוריה

מקורו של הליים הוא באזורים הטרופיים בעיקר בדרום מזרח אסיה. במאה העשירית, הליים הגיע עם סוחרים ערביים מאסיה למצריים ומשם לארצות צפון אפריקה. המורים הביאו אותו לספרד במאה ה 13 ומשם נדד עם מסעות הצלב ברחבי אירופה.

במאה ה 15 הגיע הליים לאמריקה על ידי, מי אם לא, קולומבוס. משם נדד לאיים הקריביים, לפלורידה ומאוחר יותר לקליפורניה. הביקוש לליים בקליפורניה גבר בזמן הבהלה לזהב בשל המוניטין שנודע לו במניעת מחלת הצפדינה. מחלת הצפדינה, שלמרבה השמחה כבר פסה מן העולם, היא מחלה הנגרמת מחוסר בויטמין Cומתבטאת בבעיות נשימה, שפתיים סדוקות וכיבים בפה ובלשון. בתחילת המאה ה17 השתמשו בליים וגם בלימון כדי להעשיר את תזונת יורדי הים בויטמין C. אנשי הספינות הבריטיות התבקשו לצרוך ליים ולימון באופן קבוע כאשר שהו בים למעלה מעשרה ימים על מנת למנע את מחלת הצפדינה. בתרבות המאיה השתמשו בו לחיזוק הרחם ולנטרול רעלים.

הליים נפוץ מאד בתפריט התיאלנדי וקשה לדמיין מאכלים תיאלנדיים בלעדיו.גם תעשיית המזון למדה לנצל את הליים בעיקר למשקאות מוגזים ואלכוהוליים וכן לממתקים, מאפים ואפילו בשר ומוצרי בשר. בארצות הברית משקאות בטעם ליים הם השניים בפופולאריות שלהם אחרי משקאות הקולה.

ב 1996, במגיפת הכולרה במערב אפריקה נעשה ניסוי שבו הוסיפו מיץ ליים לרוטב בוטנים שהשימוש בו כחלק מתבשיל אורז נפוץ בקרב האוכלוסיה הכפרית. בניסוי הצליחו להראות שהליים דיכא את התפתחות חיידק הויבריו הגורם למחלת הכולרה וכך הרוטב שהכיל ליים שימש כהגנה מפני הדבקות במחלה.

הליים ביום יום

מכירים את תרופות הסבתא העושות שימוש בלימון ודבש לטיפול בגרון כואב? מעתה, השתמשו בליים ולא בלימון. השימוש בליים לבעיות מערכת הנשימה ידוע כבר שנים. הליים משמש ברפואה העממית לניקוי והמרצת הכבד וכיס המרה על ידי הגברה משמעותית של אנזימי הכבד.

הליים משפר את טעם המזון וזאת ללא הוספת קלוריות לארוחה. טעמו המרענן מצמצם את השימוש במלח ו/או סוכר לשיפור הטעם. מומלץ להוסיף אותו לסלטים, תבשילים ולחליטת הצמחים. נסו לסחוט אותו מעל מאכלים מוכרים לכם כגון מאפים, מאכלי ירקות וכל תבשיל אחר שברצונכם לשדרג.

אז מה יש בו בליים?

כבן למשפחת פרי ההדר, הליים עשיר בויטמין C כמו בן דודו המוכר לנו יותר – הלימון.  כפי שנאמר קודם כבר במאה ה17 השתמשו בו למניעת מחלות הנובעות מחסר בויטמין C. בנוסף לתכולת ויטמין הC המרשימה, מכיל פרי הליים גם כמות יפה של פקטין. הפקטין הוא סיב תזונתי מסיס במים המסייע להורדת כולסטרול ושומנים בדם, מסייע במניעת סוכרת, משפר תפקוד מערכת העיכול, מונע עצירות ועוזר לפינוי רעלים מהגוף. הליים מכיל כמות גבוהה של אשלגן ובכך משפר את תפקוד מערכת העצבים ותפקוד הלב. הליים מכיל גם נחושת, ברזל וסידן.

עושר זה של רכיבים תזונתיים הופך את הליים למזון על בעל יתרונות בריאותיים רבים ומגוונים ובהם תמיכה בירידה במשקל, טיפול בבעיות מערכת העיכול,הנשימה וכלי דם ולב. לבעיות כלי דם ולב הוא מתאים במיוחד הודות לתכולת הנתרן הנמוכה שבו.

מחקרים

יש הרבה מחקרים על כל חלקי הצמח ונציין כאן כמה הקשורים לפרי עצמו. הליים מכיל כמות רבה של נוגדי חימצון ייחודיים ממשפחת הפלבנואידים. אחד מנוגדי חימצון ייחודיים אלו נקרא פלבונול גליקוזיד שמחקרים הוכיחו את יכולתו לעכב חלוקת תאים סרטניים ולעודד אפופטוזיס (מוות) של תאים סרטניים. במחקרים שבדקו את היכולת האנטי סרטנית של מיץ הליים נמצא שלמיץ יש יכולת לעכב התפתחות גידולים סרטניים בלימפה ובלבלב. מחקר שבדק מצא שמיץ שמופק מהליים יש יכולת לשפר את התגובה החיסונית. תמציות ליים נחקרות לגבי היכולת שלהם למגר יתושים וחרקי בית נוספים וזאת עוד לפני שהזכרנו את המחקר אודות הקשר בין הליים להפסקת עישון אותו נתאר בהמשך.

שימושים רפואיים

  • ליים ובעיות עיכול- הארומה של הליים מעוררת את העיכול וגורמת להפרשת רוק מרובה עוד בטרם בא הליים אל פינו. החומצה הציטרית שבליים מסייעת לפירוק המזון ונוגדי החימצון שבו מסייעים לנטרול אורגניזמים שבמזון וכן לשיפור תנועתיות המעי. הוא מצוין לבחילות וצרבות וכל אלו הופכים את הליים לפרי בעל יכולת לשפר את העיכול ולעורר את התיאבון. ברפואת הצמחים משמשים שורשי הפרי לבעיות במערכת העיכול בעיקר בשלשולים ובעיות בכיס המרה, הזרעים משמשים לטיפול בתולעי מעיים וקליפת העץ משמשת למניעת גזים.
  • מערכת הנשימה- הליים עשיר בויטמין Cובנוגדי חימצון מה שהופך את מיץ הליים לתרופה טיבעית מצויינת לטיפול בבעיות מערכת הנשימה. בתעשיית צמחי המרפא משמש הליים לטיפול בשפעת ולהורדת חום בעיקר על ידי שימוש בעלים ובשורשים.
  • סוכרת ובעיות כלי דם ולב- הפקטין, סיב תזונתי מסיס במים, המצוי בכמות יפה בליים מוריד רמות סוכר. נוכחות הסיבים התזונתיים מפחיתה את הערך הגליקמי של הליים והופכת אותנו מזון אידיאלי לסוכרתיים. בנוסף מסייעים הסיבים ונוגדי החימצון גם לאיזון לחץ דם והורדת רמות כולסטרול על ידי הפחתת הדלקת בכלי הדם. בכך הם שומרים על כלי הדם ומונעים לחץ דם גבוה וטרשת עורקים.
  • עור- הליים יעיל לטיפול בבעיות עור החל מטיפול בפצעונים ועד אקנה. הן שתיית מיץ הליים והן השימוש  החיצוני בשמן האתרי המופק מקליפות הליים  משפר ומתחזק את העור הודות לתכולת נוגדי החימצון הרבה בו, יכולתו האנטיביוטית והאנטיספטית (מחטא). בשימוש חיצוני של השמן האתרי מסייע הליים לפינוי תאי עור מתים ולריפוי ומניעה של פריחות ונגעי עור אחרים. בשימוש פנימי, מיץ הליים מאזן את הפרשת השומן בעור ובכך מפחית אקנה ופצעונים על עור שומני ואף מעכב הופעת נמשים.
  • שיער- הליים משמש לטיפול בקשקשים. שפשוף עור הקרקפת במיץ ליים טרי והשהיה ל 15-20 דקות מפחיתה קשקשים. יותר מכך, שמן הליים מכיל חומרים טיבעיים המזינים את השיער והופכים את הליים לקונדישנר מהטבע. השמן האתרי מכיל רכיבים פעילים ובהם ציטרל, לינאלול וברגאפטן המסייעים להפיכת השיער למשיי וחלק ללא סכנת שימוש בכימיקלים הנפוצים בשמפו ובקונדישנר התעשייתיים.
  • עישון- שימוש מעניין נוסף של הליים הוא לסיוע בתהליכי גמילה מעישון. במחקר שנעשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה בתיאלנד נבדקה השפעתו של הליים כאמצעי עזר להפסקת עישון בהשוואה למסטיק הניקוטין. במחקר השתתפו 100 איש מעל גיל 18. מחצית מהם קיבלו מסטיק ניקוטין ומחצית שניה מיץ ליים. במחקר נמדדו כמות הCOבנשיפה כמדד להפחתת עישון וכן מידת התשוקה לסיגריות. נמצא שמיץ הליים ומסטיק הניקוטין השפיעו במידה שווה על רמות הCOוכן רמות התשוקה לסיגריות היו דומות – כלומר מיץ הליים יכול לשמש כאמצעי עזר בתהליך גמילה מסיגריות באותה מידת יעילות כמו מסטיק הניקוטין אך עם היתרונות הרבים הנוספים של המיץ.
  • עודף משקל- שימוש נפוץ נוסף בליים הוא להרזיה והורדת כמות השומן בגוף. כפי שנאמר קודם לכן, מיץ ליים טרי מהול במים חמימים כל בוקר היא דרך נהדרת לשיפור העיכול וניקוי רעלים. מיץ ליים טרי הוא דל בקלוריות, מנקה רעלים, מרענן, מזרז חילוף חומרים ומאזן את התיאבון. אז האם הליים מרזה? אז זהו, שלא. בניגוד לדעה הרווחת מיץ הליים כמו בני משפחה אחרים ממשפחת פרי ההדר כגון הלימון והאשכולית אינם שורפים שומנים. כדי להגביר את קצב ניצול השומנים בגוף יש לעשות פעילות גופנית. יחד עם זאת אם תחליפו משקאות מתוקים ומוגזים במיץ ליים תורידו בסך הכל את הצריכה הקלורית היומית ובכך תסייעו לירידה במשקל.

איך לבחור ולשמר ליים

ביחרו את הליים כך שיהיה מוצק וכבד יחסית לגודלו, ללא סימני התחלת ריקבון או עובש. שימו לב שהקליפה מבריקה וציבעה ירוק עמוק ללא כתמים חומים. למרות שלליים יש נטיה לקבל צבע צהוב כאשר הוא מבשיל הרי שטעמו משובח יותר כאשר הוא עדיין ירוק.

ניתן לשמור את הליים בטמפרטורת החדר עד כשבוע ובתנאי שלא יהיה חשוף לשמש. החשיפה לשמש תזרז את הבשלתו ותפגע בטעמו. ניתן לאחסן את הליים גם במקרר למשך כשבועיים, רצוי בתוך שקית. לאחר שבועיים הליים לא יתקלקל אך טעמו ילך וירד.

לסיכום- הליים הוא פרי עשיר ברכיבים תזונתיים, תורם רבות לבריאות הגוף, טעים, מרענן ומשדרג כל ארוחה ומשקה. מומלץ לשלב אותו באופן קבוע בתפריט היומי.