חושבים בריא

פטריות כמקור לחומרים אנטי-סרטניים

פטריות כמקור לחומרים אנטי-סרטניים

פטריות כמקור לחומרים אנטי-סרטניים
 
חלקי הפטרייה השונים מכילים חומרים אנטי סרטניים, אשר נחקרים במעבדות ברחבי העולם
מאת: הילה טובי-שוורצמן, יהודית ברטוב-טל, נסלי דותן, פרופ' ואסר סלומון,
 

במשך דורות רבים, אותרו מיני פטריות שונים למאכל, לתוספות מזון, לרפואה, לפרמקולוגיה ולקוסמטיקה. מאגר המינים האדיר של פטריות נאמד
בכ- 160,000 מינים, מתוכם כ-15,000 מיני פטריות בסיסה או בשמם האחר פטריות כובע (Basidiomycetes). ממאגר עצום זה רק כ- 2,000 מינים בטוחים לשימוש, כ- 650 בעלי פעילות פרמקולוגית, אך רק 20 מינים נמצאים כיום בשימוש.

פטריות בסיסה הינן בעלות ערך תזונתי ותכונות רפואיות רבות. חומרים מפטריות בסיסה הוכחו פעילים כנגד פטריות, חיידקים ונגיפים והם מיושמים בהיקף נרחב. יתר על כן, חומרים מפטריות בסיסה מנוצלים ברפואה להפעלת תגובות תאיות והורמונליות בגוף האדם. לדוגמה, חומר שהופק מ- (Tremella ssp jelly mushrooms). הידוע בשם acidic glucuronoxylomanan, מעורר את תאי האנדוטל המצפים את כלי הדם, פועל כנגד סוכרת, אנטי דלקתי, מוריד את רמת הכולסטרול, גורם לפעילות אנטי אלרגית ושומר על תפקוד הכבד.

קבוצות מחקר שונות בעולם זיהו מרכיבים פעילים שונים מפטריות רפואיות. רוב הידע על פטריות רפואיות הינו מהמזרח הרחוק. סין, יפן, קוריאה, רוסיה, ארצות הברית וקנדה הן בעלות המסורת הוותיקה ביותר לשימוש בפטריות מאכל למטרות רפואיות בכלל, ולמאבק נגד סרטן בפרט. פטריות כמו Ganoderma lucidum (Reishi), המובילה בתחום הפטריות הרפואיות, Lentinus edodes (Shiitake) ו- Inonotus obliquus (Chaga) מהוות בסיס למחקרים רבים ודווח רבות על פעילותן הרפואית במדע המודרני.

לפני כארבעים שנה, הבחינו חוקרי סרטן ביפן כי שכיחות סרטן הקיבה והמעיים בכפרים של מגדלי פטריות נמוכה יחסית בהשוואה לשכיחות מחלות אלו בקרב האוכלוסייה היפנית. החוקרים יחסו זאת לתזונתם העשירה בפטריות ולחומרים אנטי קרצינוגניים שהפטריות מכילות. החוקר היפני Ikekawa ועמיתיו דיווחו על פעילות אנטי סרטנית של פוליסכרידים, אשר הופקו מגופי פרי של פטריות שונות. בעקבות גילוי זה פותחו שלושת התרופות הראשונות מפטריות רפואיות, שלושתן הופקו מפוליסכרידים: Schizophyllan ,Krestin
ו-Lentinan (ראה טבלה מס' 1).



מחקרים שמטרתם איתור פעילות אנטי-סרטנית מפטריות, נמשכים זה יותר מארבעים שנה. עד היום התגלו חומרים פעילים רבים השונים זה מזה במבנה ובהרכב הכימי. בין החומרים נכללים פוליסכרידים, בעיקר β-D-glucan, חלבונים, גליקופרוטאינים, לפידים ומרכיבים שונים בעלי משקל מולקולארי נמוך.

החומרים הפעילים:

לנתינן (Lentinan) הינו חומר המופק מגוף הפרי של פטריית כובע Lentinus edodes, מתמוסס במים ופעיל כנגד גידולים סרטניים. הוא בעל פוטנציאל גדול כנגד גידולים סרטניים מגוונים ביותר, שמקורם כימי וויראלי. לנתינן יכול להאריך את חייהם של חולי סרטן הקיבה וגם לחזק את המערכת החיסונית. מאז גילוי הלנתינן, פותחה באופן מסחרי קבוצת פוליסכרידים המייצבים סרטן כמו סכיזופילן, שהאריך את חייהם של חולי סרטן ראש וצוואר. קרסטין, שהראה פעילות רפואית נגד סרטן הקיבה, הוושט, הלוע, המעי הגס, החלחולת (rectum) וסרטן הריאות, נכלל בתוכנית הבריאות היפנית. מחקרים אחרונים דיווחו שקרסטין (PSK) דיכא סרקומה ברקמת הריאות, סרטן הפרוסטטה באדם, וגרורות לימפטיות של לויקמיה בעכבר. בשנת 1999, הגיע המסחר בקרסטין ל- 25% מכלל המסחר ביפן בתרופות כנגד מחלות סרטן, וגובה המכירות בקרסטין הגיע עד- 350 מליון דולר. תכשיר דומה לקרסטין שפותח בסין וידוע בשם Polysaccharide peptide) PSP) הופק מזן מיוחד של Tramates versicolor הידוע בשם COV-1 והוא ניתן לחולי סרטן כדי לשפר את מערכת החיסון בגוף לפני ואחרי טיפולים כירורגיים, כימותרפיים וטיפולי קרינה.

בשנים האחרונות התברר מנגנון פעילותם האנטי סרטנית של חומרים אלו וכיום מוסכם כי פעילותם עקיפה וזאת על ידי הפעלה והגברה של מערכת החיסון הפונדקאי (Immunomodulatory), יותר מאשר פעילותם הציטוטוקסית.

בעקבות עבודות אלו החלה התעניינות מרובה בפטריות השונות כמקור לחומרים אנטי-סרטניים הן ביפן והן בסין. מעבדות רבות בעולם החלו לחקור פעילות אנטי-סרטניות של חלקי הפטרייה השונים. נחקרו מיצויים מגופי פרי, מתפטיר וממצעי הגידול של מינים רבים. ברבות מהפטריות אותרה פעילות אנטי-סרטנית אולם ברוב המקרים הפעילות הייתה כתוצאה מנוכחותם של פוליסכרידים.

מלבד פוליסכרידים, מתברר כי פטריות מסנתזות מטבוליים משניים בעלי משקל מולקולארי נמוך אשר פעילותם משפיעה על מטרות מולקולאריות ספציפיות. מסריקת מיצויים שונים של פטריות כנגד תאי סרטן מסוגים שונים במערכות אל תאיות זוהו מספר חומרים אורגנים בעלי משקל מולקולארי נמוך, אשר יכולים לשמש כבסיס לטיפולים נגד סוגי סרטן שונים. חומרים אלה כוללים תרכובות של גליקוליפידים כמו shizonellin, תרכובות כמו shikimic acid ו- oudemansins, תרכובות הידועות כפנולים ארומטיים כמו armillasirin ו- omphalone, תרכובות של פוליאצטלינים כמו agrocybin ו- xerulin, תרכובות של נוקליאוזידים כמו clitocine ו- nebularine, תרכובות של דטרפרנים כמו cyathin ו- striatal. סטרולים בכלל וארגוסטרול בפרט נמצאים במספר פטריות כגון: Lentinus edodes ,Sing (Shiitake) ו- Polyporus umbellatus (Chorei). נגזרות של ארגוסטרול נמצאו בגוף הפרי של הפטריה Cordyceps sinensis והן בעלות יכולת לעכב תאי סרטן שונים.

מחקר מקומי בפטריות:

חברת MyCure אשר הוקמה לאחרונה, פועלת בחממת מיט"ב שבקרית שמונה במטרה לפתח מטבולים משניים מפטריות עם פעילות אנטי סרטנית לטיפול בסרטן CML. המטרה היא לפתח תרכובות מפטריות בעלות משקל מולקולארי נמוך, אשר מבקרות מטרות מולקולאריות הנחוצות להתפתחותם של תאים סרטניים ומשפיעות בצורה ישירה על תאי הסרטן המשרים אפופטוזיס (תמותה מבוקרת של תאים), מעכבים התחלקות או מעודדים הבשלתם של התאים הסרטניים.

מחקר החברה מתבסס על סרטן הדם מסוג CML

((chronic myeloid leukemia. סרטן מסוג זה נגרם כתוצאה משיחלופים בחומר הגנטי ואיחוי של שני גנים: הגן BCR (breakpoint cluster regions) שעל כרומוזום 22 עם הפרוטואונקוגן ABL הנמצא על כרומוזום 9. הגן שנוצר ממיזוג זה , Bcr-Abl, משועתק לחלבון אונקופרוטאין, טירוזין קינאז המופעל ללא בקרה וגורם להתמרה הממאירה. בישראל יש כ- 3,220 חולי סרטן הדם על סוגיו השונים, מתוכם 1,229 חולי לויקמיה מיאלואידית וכ-318 חולי לויקמיה מסוג CML. לא ידוע באם רקע אתני, גיאוגרפי או גנטי יכול לגרום לעליה בשכיחות המחלה. גם גורם המחלה אינו ידוע לחלוטין אך פקטור סיכון הוא חשיפה לקרינה מייננת. לפני מספר שנים החל השימוש בתרופה מולקולרית לטיפול ב- .CML תרכובת המוצא קרויה CGP57148 הידוע כיום כ-Gleevec (שמות נוספים: STI571 או Imatinib mesylate). תרכובת זו הינה בעלת יכולת סלקטיבית גבוהה ביותר כנגד תאים אשר מבטאים BCR-ABL. היא פותחה לראשונה כנגד מעכבי רצפטורים של טסיות הדם אשר מעבירות פקטורי גדילה R-FGDP (platelet derived growth factor (receptor, אך גם נמצאה כבעלת פוטנציאל לעיכוב באופן סלקטיבי את פעילות הטירוזין קינאז של Abl כולל Bcr-Abl. טירוזין קינאז Bcr-Abl הינו קינאז הפעיל בצורה קבועה. קינאז זה מתפקד ע"י קשירה של ATP והעברת פוספט ממולקולה זו לשיירי הטירוזין ממגוון הסובסטרטים שלו. מצב זה גורם לזרחון חלבונים שונים בתאים המיאלואידים, המביאים בסופו של דבר להתפתחות המחלה הסרטנית. Gleevec פועל כמעכב תחרותי ל- ATP ומונע קשירת ה- ATP לטירוזין קינאז Bcr-Abl ובכך מעכב את פעילותו. בהעדר פעילות של טירוזין קינאז, סובסטרטים התלויים לפעילותם בפעילות הקטליטית של Bcr-Abl אינם משופעלים ולכן פעילותם הגורמת להתנהגות הסרטנית נמנעת ובסופו של דבר גדילת התאים מעוכבת, בחלקם יבשילו לאחר התמיינותם ובסופו של תהליך תאים סרטניים אלו עוברים אפפטוזיס (ראה איור מס' 2). ניסויים קליניים מוכיחים את יכולת ה- Gleevec לגרום לנסיגה של המחלה אצל חולי CML בשלב הכרוני שלה, יחד עם זאת חולים במצב מתקדם של המחלה בד"כ אינם מגיבים לטיפול תרופתי זה.

למרות האפקטיביות הגבוהה של Gleevec בטיפול בשלב הכרוני של מחלת ה- CML, עם הזמן מפתחים החולים עמידות נרכשת לתרופה זו. ישנם מספר מנגנונים מולקולארים האחראים להתפתחות עמידות זו, אולם הגורם הנפוץ ביותר מתקבל עקב שינויים גנטיים נקודתיים בחלקו הקטליטי של האנזים .Bcr-Abl

המוטציה הבעייתית ביותר הינה מוטציה T315I אשר מפריעה לקשירתה של Gleevec לאתר המטרה ב- Bcr-Abl. דבר, היוצר עמידות מוחלטת ל-Gleevec. מוטציה זו בעלת עמידות מוחלטת לא רק לטיפול ב-Gleevec אלא לכל מעכבי פעילות Abl הנמצאים כיום בשוק. ע"פ אנליזות מבניות נראה, כי מוטציה משנה את הטופולוגיה של אזור קשירת ה-ATP במולקולת ה-Bcr-Abl. החלבון המוטנטי שומר על יכולתו לקשור ATP ולכן יפעל כאנזים המזרחן חלבוני מטרה, אולם מאבד את יכולתו לקשור את התרופה Gleevec.

חברת MyCure נמצאת בעיצומו של מחקר לפיתוח מעכבים למולקולת ה- Bcr-Abl שמקורו מפטריות רפואיות ובעל משקל מולקולארי נמוך. ניסויים במערכות אל-תאיות הראו שמטבולים משניים מפטריות מביאים לעיכוב הפעילות האנזמטית של האנזים Bcr-Abl מגזע הבר וגם המטנטי, כולל המוטציה הבעייתית .T315I מטבולים משניים אלו לא הראו שום רעילות לעכברים בתנאי מעבדה, אולם הם היו יעילים בעיכוב גדילת תאי סרטן ה- CML בעכברים. תכשירים אלו הם בעלי פוטנציאל להיות מפותחים כתרופה למחלת CML ובמיוחד לחולים שפיתחו עמידות נרכשת ל- Gleevec, כולל העמידות המוחלטת הנמצאת במוטציה T315I.

הילה טובי-שוורצמן (1,2,3), יהודית ברטוב-טל (1), נסלי דותן (1), פרופ' ואסר סלומון (3,2) וד"ר ג'מאל מחאג'נה (1,2)

(1) מיג"ל, מרכז ידע גליל עליון, קריית שמונה, (2) חברת MyCure, חממת מיט"ב, קריית שמונה, (3) המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה, חיפה

 

לכתבת המקור

מידע ומתכונים לכורכום ופטריות שי- מג'י באתר "מכבי שירותי בריאות"

מידע ומתכונים לכורכום ופטריות שי- מג'י באתר "מכבי שירותי בריאות"

3.2013

כתבה בנושא היתרונות התזונתיים של פטריות השי- מג'י ושורש הכורכום הטרי- כולל מתכונים, שפורסמה באתר מכבי שירותי בריאות

באדיבות אריאל אשל- מנהל פורטל מכבי שירותי בריאות

סוגי פטריות- מאת "מכבי שירותי בריאות"

סוגי פטריות- מאת "מכבי שירותי בריאות"

מאת: אריאל אשל  M.Sc

פורסם באתר "מכבי שירותי בריאות"

סוגי פטריות

שיטאקי ופורצ'יני

הפטריות נחשבות במקומותינו מעדן יוקרה אם כי לא ברור מה עושים איתן ומהם הערכים התזונתיים שלהן. באשר ליוקר היוקרה, ממש לא נורא ובאשר לערכים התזונתיים הרי הם בהחלט טובים, אם כי שונים לגבי כול סוג וסוג


השיטאקי מניעה את המערכת החיסונית

מקורה של פטריית השיטאקי (בשמה הלועזיLentinus edodes) באסיה והעדויות הראשונות לשימוש בה מקורן בסין, לפחות מאז שנת 100 לספירת הנוצרים. היא גדלה באופן טבעי ביערות, אם כי מרבית הגידולים מתבצעים כיום בחוות גידול. זו הפטרייה השנייה בנפיצותה במטבח, לאחר פטריות הכובע עליהן נמנות השמפיניון והפורטבלה.


השיטאקי המיובשת או מיצוי ממנה משמשים רבות ברפואה הטבעונית. ניסויים בבעלי חיים הראו הורדת כולסטרול, פעילות אנטי סרטנית והשפעה מעכבת התפתחות נגיפים, כפי הנראה באמצעות הנעת המערכת החיסונית טוב יותר.


בניסויי מעבדה נמצא כי מעודדת ייצור אינטרפרון שהוא חלבון טבעי המסייע למניעת התרבות של נגיפים דוגמת הפטיטיס (הנגיף המחולל דלקת כבד נגיפית).

ביפן משתמשים ברכיבים מסוימים המופקים מהפטרייה (למשלlentinan ) לטיפול בסוגי סרטן מסוימים, במשולב עם טיפול כימותרפי. עדיין נחוצים ניסויים רפואיים מבוקרים כדי לבסס את השפעתה על אנשים.


בכול מקרה נראה שרצוי להכלילה בתזונה. לשיטאקי המיובשות בשמש ערכים תזונתיים מצוינים. היא מקור טוב לסיבים תזונתיים, לוויטמינים תיאמין (ויטמיןB1), ריבופלבין (ויטמיןB2), ניאצין (ויטמיןB3), ויטמיןB5 ולוויטמין  D. כמו כן מהווה מקור מומלץ למינרלים אשלגן, סלניום, נחושת, מגנזיום, מנגן וברזל. גם לשיטאקי הטריה ערכים טובים אם כי פחותים במעט מאלו של המיובשת.

שיטאקי טריות ומיובשות טובות לבריאות!

פורצ'יני, פטריית החזירון

פיטריות פורצ'יני, בשמן הלועזי  Boletus edulis, נפוצות באירופה, אסיה וצפון אמריקה. הפטרייה תוארה לראשונה על ידי החוקר הבוטנאי הצרפתי פייר בולארד ב- 1782. באיטלקית משמעות השם פורצ'יני היא חזירון. הפטרייה נמכרת במקומותינו בצורתה המיובשת.


מספר מחקרים בדקו את תכונותיה הרפואיות וערכיה התזונתיים. בניסויי מעבדה נמצא כי היא כפי הנראה בעלת תכולה של נגזרות סטרואידים בעלי פעילות נוגדת חיידקים, נוגדת דלקת, ויש בה חומרים פעילים הרעילים למספר סוגים של תאי גידול סרטני. לראש הפטרייה תכונות אנטיאוקסידנטיות והיא עשירה בוויטמינים מקבוצתB לרבות חומצה פולית (ויטמיןB9) ואבץ.

.

 

כורכום כצמח מרפא לטיפול בפטריית הקנדידה

כורכום כצמח מרפא לטיפול בפטריית הקנדידה

מאת: דויד קאפח

הכתבה פורסמה ב"מקור ראשון" בתאריך 22.10.2010

לא אחת כתבתי כאן על הקנדידה. הואיל ואני ממשיך לחפש תמציות חדשות וטובות לטיפול בפטרייה זו, אני שמח לבשר שמצאתי לאחרונה תכשיר נפלא ויעיל לכך.

קנדידה (או בעברית 'השמר הלבן') קיימת במעיים של כל אדם ועל פי רוב אינה גורמת נזק. אוכלוסיית הקנדידה מווסתת ונשמרת בקפדנות על ידי החיידקים הידידותיים בגופנו מחד ועל ידי מערכת החיסון מאידך. הבעיות מתחילות כאשר האיזון במעיים מופר מסיבות שונות, והקנדידה מתרבה. בין הסיבות להתרבות הקנדידה אפשר למנות שימוש ממושך בתרופות כאנטיביוטיקה, סטרואידים ואמצעי מניעה; מתח נפשי, מחלה, זיהום סביבתי, תזונה לקויה ועוד. מהסיבות הללו החיידקים הידידותיים נחלשים או מתים, והקנדידה מתחילה להתרבות. במצב כזה היא עלולה לפלוש לאיברים אחרים - מדפנות המעי למערכת המין והשתן (בעיקר אצל נשים) ומשם לדם ולשאר מערכות הגוף.

הקנדידה מפתחת איברים ארוכים דמויי שורשים, החודרים לגוף דרך דפנות המעי ומאפשרים לחלקיקי מזון בלתי מעוכלים, לחיידקים ולשמרים, להחליק לזרם הדם. הקנדידה מפריעה לספיגה של מרכיבים חיוניים כמו חומצות אמינו, ויטמינים ועוד. כתוצאה מכך הגוף כולו נחלש ושורה של הפרעות ומחלות.מופיעה.

 

תסמיני הקנדידה:

קשה לאבחן קנדידה על פי תסמינים, בגלל דמיונם הרב לתסמיני מחלות אחרות. כדי להמחיש את הקושי באבחון זה, להלן רשימה חלקית של אלו האופייניים לקנדידה:

תסמינים כלליים- עייפות וחוסר אנרגיה גם לאחר שינה, נדודי שינה, טשטוש, תחושת חולי, דחף בלתי נשלט לאכילת דברי מתיקה או מאפה, כאבי ראש, מיגרנה, נשירת שיער, לחץ דם לא מאוזן.

תסמינים במערכת העיכול- עצירות או שלשול, גזים, בטן נפוחה, כאבי בטן, קושי בעיכול חלבונים, ריח-פה, אלרגיות למזון.

תסמינים בעור- אקזמה, אלרגיות, גירוי, צריבה, פריחות, גירודים.

תסמינים באוזניים- דלקות חוזרות ונשנות, גירוד, הפרשות.

תסמינים במערכת נשימה- אסטמה, שיעול כרוני, ברונכיטיס כרונית, ליחה. סינוסיטיס, נזלת כרונית, קדחת השחת.

תסמינים בעיניים- דלקות, גירוד, עיגולים שחורים מתחת לעיניים.

תסמינים בפה- בעיות חניכיים, פטרת בלשון, פצעים וחיפוי לבן על פני הלשון.

תסמינים בדרכי השתן- דלקת כרונית בשלפוחית ובדרכי השתן.

תסמינים בפרקין ובשרירים - כאבים, נפיחויות, דלקות, חולשת שרירים.

תסמינים נפשיים- דיכאון, ירידה בזיכרון, חוסר שקט פנימי שמלווה בדופק מהיר, מצבי רוח מתחלפים.

תסמינים בכבד- בעיות כבד וכיס המרה, טריגליצרידים וכולסטרול.

אצל נשים- פטרת בנרתיק, הפרשות , צריבה, דלקות חוזרות ונשנות בנרתיק

אצל גברים- דלקת בבלוטת הערמונית, אובדן התשוקה המינית, אין אונות.

במקרה של קנדידה אין להסתמך על התסמינים, אלא לעבור בדיקות לאיתור 'קנדידיאזיס', קנדידה מפושטת. קיימות מספר בדיקות לאבחון זה, חלקן ניתן לערוך במסגרת קופות החולים וחלקן האחר יש לערוך באופן פרטי.

יש לציין כי לעיתים מה שנדמה כקנדידה מתגלה כדלקת חיידקית שתסמיניה דומים מאוד.

טיפול צמחי:

הטיפול הצמחי בקנדידה משלב תזונה נטולת שמרים וסוכרים, שימוש בצמחי מרפא נוגדי פטרת וצמחים שמחזקים את המערכת החיסון. היות שהקנדידה היא פטרייה שקשה להדבירה, יש להתמיד בטיפול לפחות במשך שישה חודשים, גם אם בינתיים נעלמו התסמינים. יישום של הטיפול המשולב שיוצע כאן בשבוע הבא מניב תוצאות, אך יש להתאזר בסבלנות ובהתמדה.

 

חלק ב'

פורסם ב"מקור ראשון" בתאריך 29.10.2010

בהמשך לדברים שהבאנו פה בשבוע שעבר, בנוגע לטיפול בקנדידה:

המלצות לתזונה נכונה

מומלץ: ירקות טריים, דגנים מלאים וקטניות, יוגורט ביו, דגים, עוף, בשר וביצים.

יש להימנע: מכל סוגי הסוכר (לבן או חום, כולל דבש), ממתקים, פּיֵרות מסוכרים, ריבות, פֵּרות משומרים ואחרים, ירקות מוחמצים בחומץ, מוצרים המכילים שמרים או שיוצרו בתהליכי התססה (למעט יוגורט או קפיר): לחם שמרים, פטריות, רוטב סויה, גבינות בשלות, מוצרי לתת, חומץ לסוגיו, חמוצים, אלכוהול מכל סוג.מאכלים העשויים מקמח לבן, כמו לחם, פיתות, קרקרים, פסטה, עוגות וכו'. מזונות ומשקאות המכילים חומרי צבע, טעם וריח מלאכותיים, חומרים משמרים, ומוצרים המכילים מונוסודיום גלוטומט. חומרים מעוררים כמו תה, קפה, קולה וסיגריות. סוגי בשר או דגים אשר עברו תהליכי שימור, עישון וכבישה, נקניק ונקניקיות.  תוספי תזונה המכילים שמרים.

כורכום- הכורכומין, החומר הפעיל המופק מקנה שורש הכורכום, ניחן בסגולות רפואיות רבות: הוא נוגד דלקות חזק, נוגד פטרת, מנקה את כלי הדם והכבד משומנים וסוכרים, ותורם לחיזוק המערכת החיסונית. מחקרים שבדקו את השפעת הכורכומין על הקנדידה מצביעים על יעילותו נגד הפטרייה, היותו בטוח בשימוש לאורך זמן ונטול תופעות לוואי כמעט לחלוטין, בניגוד לתופעות הלוואי הרבות הנלוות לשימוש בתרופות נגד פטרת

חוקרים מטייוואן (2000) בדקו את היכולת האנטי-פטרייתית של הכורכומין נגד שבעה סוגים של קנדידה. לצורך כך נלקחו דגימות מ-200 אנשים שסבלו מהבעיה. ממצאי המחקר הראו כי השילוב של כורכומין ואמפותריצין B(אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום פטרייתי) או השילוב של כורכומיןופלוקונאזול (תרופה לטיפול בפטרת) הוכחו כיעילים מאוד.

במחקר שנערך בברזיל ופורסם באוגוסט 2008 נבדקה השפעת הכורכומין על 23 סוגים שונים של פטריות, ביניהן קנדידה. ממצאי המחקר הראו שהטיפול בקנדידה באמצעות כורכומין, בהשוואה לתרופות מסוימות, הוכח כיעיל יותר ונטול תופעות לוואי. במיוחד הוכחה יעילותו ברקמות נגועות בקנדידה שנלקחו מחולי איידס.

מחקרים שביקשו להתחקות אחר המנגנון האנטי-דלקתי של הכורכומין שמעכב היווצרות דלקות על ידי נטרול אנזימים מסוימים שמעורבים בייצור פרוסטגלנדינים (הורמונים שמשתתפים בתהליכי דלקת). התברר כי השימוש בכורכומין מעכב התפתחות של דלקות, ובכללן דלקת בנרתיק ודלקת בשלפוחית השתן,  מן התסמינים השכיחים לקנדידה.

ב-2007 פרסמו שני חוקרים ממכון אנדרסון לחקר הסרטן בארה"ב מאמר על סגולותיו הרפואיות של הכורכומין כנוגד דלקות, נוגד פטרת, מנקה שומנים וסוכרים ממחזור הדם ונוגד חמצון חזק, מה שמקנה לו תפקיד חשוב בחיזוק המערכת החיסונית. לדברי החוקרים די בכמות קטנה של כורכומין כדי להעצים את תגובת הנוגדנים בגוף.

בכל תוכנית טיפול נגד קנדידה יש לתמוך בכבד, מאחר שהקנדידה מפרישה רעלים היוצרים עומס על הכבד והגוף. הוכח שהכורכומין מנקה כבד משומנים וסוכרים, ולכן הוא מומלץ גם לטיפול בכולסטרול גבוה ובסוכרת. באפריל 2010 פרסמו שני חוקרים משוודיה את ממצאי מחקרם המראה כי הכורכומין מפחית את רמת הכולסטרול הרע בגוף.

 

הקדם תרופה לשפעת- שורש כורכום כחיסון טבעי 12.2012

הקדם תרופה לשפעת- שורש כורכום כחיסון טבעי 12.2012

מאת ד"ר ראובן עזורי

אתר Balance

השפעת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעונת החורף, ולמעשה לאורך כל עונות השנה. השפעת נגרמת ע"י נגיפים (וירוסים) והיא מחלה מידבקת. וירוס השפעת תוקף את מערכת הנשימה (אף, גרון וריאות). בניגוד להתקררות, השפעת מתחילה באופן פתאומי ומופיעה בדרך כלל עם הסימפטומים הבאים: חום, כאבי ראש, עייפות, שיעול יבש, כאבי גרון, נזלת, כאבי שרירים. כל אחד יכול ללקות בה, אולם דרגת חומרתה משתנה מאדם לאדם בהתאם לחוזק מערכת החיסון העצמית שלו. רוב האנשים החולים בשפעת יבריאו תוך שבוע עד שבועיים, אך חלק מהחולים עלולים לפתח סיבוכים מסוכנים כתוצאה מהמחלה. בקבוצת הסיכון ללקות בסיבוכים ממחלת השפעת נמצאים אנשים מעל גיל 65, אך גם חולי לב, חולי אסתמה, חולי סוכרת, חולים במחלות ריאה בכל הגילאים וילדים עם מערכת חיסונית חלשה. הסיבוכים שהשפעת יכולה לגרום הם: דלקת ריאות, ברונכיט, סינוסיטיס, דלקות אוזניים ועוד. בחולים כרוניים, למשל חולי אסתמה, ההתקפים יהיו תכופים יותר בזמן המחלה. חולי לב יחושו הרעה במצבם כתוצאה מהשפעת.

השפעת נגרמת על-ידי וירוס ולכן אנטיביוטיקה אינה עוזרת לרפאה. הדרך הטובה ביותר "לרפא" את המחלה היא כמובן למנוע אותה, באמצעות שמירה על היגיינה ועל ידי חיזוק מערכת החיסון במשך כל השנה ע"י חיסון טבעי: השלמת התזונה בתוספי מזון מחממים ונוגדי חמצון. וקיימת גם האפשרות של חיסון בזריקה.

האפידמיולוגים שמתראיינים במדיה מדגישים את חשיבותה של ההיגיינה כצעד ראשון לקראת מניעת המחלה; החל בשטיפת ידיים לעיתים תכופות, ניקוי וחיטוי משטחים שבהם נוגעים הרבה אנשים וכלה בהמלצה חמה לאלה שחלו להישאר בבית.

פן נוסף שעלה לדיון, בעיקר במאמרים מדעיים ברשת, הוא חיזוק של המערכת החיסונית. אפשר ורצוי לחזק את המערכת החיסונית שלנו כדי למנוע הידבקות מחד, או למנוע סיבוכים במקרה שנדבקים, מאידך.

חיסון טבעי

צמח הכורכום הוא אחד מצמחי המרפא היעילים ביותר לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעה וטיפול במחלות קור, ובכללן השפעת. יש אף המכנים אותו ה"אנטיביוטיקה של הטבע". לפי הרפואה הסינית וההודית, מאכלים חריפים, כמו כורכום וג'ינג'ר, הם מזונות מחממים שיעילים מאוד נגד שפעת. מחקרים מדעיים מראים כי כורכומין, החומר הפעיל בצמח הכורכום, הוא בעל תפקיד מרכזי במניעה ובטיפול בשפעות שונות וגם שפעת מסוג A, שעימו נמנית גם שפעת החזירים.

וירוס השפעת חודר לגופנו דרך דרכי הנשימה ותוקף את המערכת החיסונית. ברוב המקרים התאים הראשונים להגיב למתקפה זו הם המקרופג'ים - תאי דם לבנים בולעניים המהווים מחסום מיידי מפני מתקפה חוץ גופית. המקרופג'ים בולעים ומעכלים מיד את הגורם הזר ומעוררים שרשרת של תגובות חיסוניות נוספות בגוף. מחקרים הוכיחו כי לכורכומין השפעה מעכבת על גידולו של וירוס השפעת מסוג A באמצעות תיווכם של המקרופג'ים. הכורכומין הוא חומר נוגד חמצון חזק ביותר שמקנה לו תכונות אנטי זיהומיות. שילוב של תכונותיו האנטי-זיהומיות ויכולת החימום שלו הופכות אותו לנשק יעיל נגד מחלות קור, כולל כמובן שפעת למיניה.

 

המקור החשוב והעיקרי לשיפור מערכת החיסון הם ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. מקור הוויטמינים ונוגדי החמצון - תזונה מאוזנת ובריאה וגם תוספי מזון וצמחי מרפא.
 

אלו צמחי מרפא מחזקים את מערכת החיסון?

לדעת אשר חציר וד"ר מרים וילצ'נין, שחוקרים את צמחי המרפא כבר 30 שנה, הצמחים המשפיעים ביותר על מערכת החיסון ומסייעים במניעה של מחלות חורף הם הכורכום, האכינצאה, התימין, הפלפלת החריפה, המרווה, התה ירוק, הרוזמרין, הזנגביל והקינמון. השניים ממליצים ליטול את צמחי המרפא במשך כל חודשי הסתיו והחורף כאמצעי מונע או כמסייע להחלמה.


כורכום

צמח הכורכום הוא אחד מצמחי המרפא היעילים ביותר לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעה וטיפול במחלות קור, ובכללן השפעת. יש אף המכנים אותו ה"אנטיביוטיקה של הטבע". לפי הרפואה הסינית וההודית, צמחי מרפא כגון כורכום וזנגביל, הם צמחים מחממים שיעילים מאוד נגד שפעת. מחקרים מדעיים מראים כי כורכומין, החומר הפעיל בצמח הכורכום, הוא בעל תפקיד מרכזי במניעה ובטיפול בסוגים שונים של שפעת, ביניהם שפעת מסוג A שעימה נמנית גם שפעת החזירים.

וירוס השפעת חודר לגופנו דרך דרכי הנשימה ותוקף את המערכת החיסונית. ברוב המקרים התאים הראשונים להגיב למתקפה זו הם המקרופג'ים - תאי דם לבנים בולעניים המהווים מחסום מיידי מפני מתקפה חוץ גופית. המקרופג'ים בולעים ומעכלים מיד את הגורם הזר ומעוררים שרשרת של תגובות חיסוניות נוספות בגוף. מחקרים הוכיחו כי לכורכומין השפעה מעכבת על גידולו של וירוס השפעת מסוג A באמצעות תיווכם של המקרופג'ים. הכורכומין הוא חומר נוגד חמצון חזק ביותר שמקנה לו תכונות אנטי זיהומיות. שילוב של תכונותיו האנטי-זיהומיות ויכולת החימום שלו הופכות אותו לנשק יעיל נגד מחלות קור, כולל כמובן שפעת למיניה.

למאמר המלא

מחקרים לגבי השפעתו של הכורכום על עיכוב תאים סרטניים

מחקרים לגבי השפעתו של הכורכום על עיכוב תאים סרטניים

 

מחקרים שונים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי לכורכומין, החומר הפעיל בשורש הכורכום, יכולת לעכב תאים סרטניים. במחקר שהתפרסם בשנת 2004 בעיתון המקצועי הרשמי של האגודה האמריקאית לחקר הסרטן- Clinical Cancer Res, הובא סיכום של מחקר שמסקנותיו היו כי- צריכת כורכומין במינונים של 450 מ"ג ועד 3.6 גרם ליום הובילה לירידה בסמנים ביולוגים לסרטן. המחקר התבצע על חולים בסרטן מתקדם במעי במשך 4 חודשים.

בשנת 2010 התפרסמה סקירה במגזין מקצועי, World Journal Gastrointest Onco, בנושא סרטן המעי הגס בה תוארה הפעילות האנטי סרטנית של הכורכום במנגנונים שונים.

בזכות הגילויים המעניינים, נושא השימוש בכורכום כמרפא ממשיך להעסיק חוקרים רבים כולל חוקרים אונקולוגים גם בבית החולים איכילוב בתל אביב כפי שניתן גם ללמוד בכתבה ששודרה בערוץ 2- לצפייה.


 

צריכת ג'ינג'ר לצורך הקלה על כאבי שרירים

צריכת ג'ינג'ר לצורך הקלה על כאבי שרירים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב מטעם האגודה האמריקאית לכאב, קובע שצריכת ג'ינג'ר תורמת להקלה בכאבי שרירים הנגרמים ממאמץ פיזי בעבודה או בפעילות ספורטיבית.

במחקר השתתפו 74 סטודנטים שחולקו לשלוש קבוצות: האחת קיבלה שורש ג'ינג'ר מגורר, השנייה, ג'ינג'ר מבושל, והשלישית, פלסבו. שלושת הקבוצות עברו אימון מאומץ במשך 11 יום ולאחר מכן נבדקה רמת הכאב אצל כל אחד מהם.

נמצא שאלו שצרכו ג'ינג'ר חי, חוו כאבי שרירים פחותים ב-25% מקבוצת הביקורת ואלו שצרכו את השורש לאחר בישול חוו כאבי שרירים פחותים ב-23%.

מסקנות המחקר מחזקות את המידע הקיים על ג'ינג'ר כאמצעי להפחתת כאב

ג'ינג'ר טרי ניתן להוסיף לכוס תה, לקערת דגנים או לסלט

ניתן להשתמש בג'ינג'ר במגוון תבשילים, מרקים, מאכלי בשר וכן בעוגות ועוגיות

ג'ינג'ר -הוכח במחקר חדש כיעיל במניעה וטיפול בשפעת החזירים

ג'ינג'ר -הוכח במחקר חדש כיעיל במניעה וטיפול בשפעת החזירים

לקראת חורף 2010-2011 המביא איתו גל של מחלת השפעת , ולאור המקרים הרבים של שפעת החזירים בחורף בשנה שעבר;ידוע בקרב אנשי הרפואה שאדם בעל מערכת חיסונית חזקה יוכל להתמודד ביתר קלות עם הנגיף ואף להימנע מהידבקות.

על-פי הרפואה הסינית וההודית (איור-ודה), הג'ינג'ר – הזנגביל - הוא אחד מצמחי המרפא היעילים ביותר לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעה וטיפול במחלות קור, ובכלל זה שפעת. מחקר שנערך באוניברסיטה טויאמה שביפאן לרפואה ולרוקחות נותן תוקף מדעי לגישה זו ומצביע על יכולתו של הג'ינג'ר במניעה ובטיפול בשפעת מסוג A, שעימו נמנית גם שפעת החזירים.

וירוס השפעת חודר לגופנו דרך דרכי הנשימה עליונות ותוקף את המערכת החיסונית. ברוב המקרים התאים הראשונים להגיב למתקפה זו הם המקרופג'ים – תאי דם לבנים בולעניים המהווים מחסום מיידי מפני מתקפה חוץ גופית. המקרופג'ים בולעים ומעכלים מיד את הגורם הזר ומעוררים שרשרת של תגובות חיסוניות נוספות בגוף. הניסוי במחקר הוכיח כי לתמצית הג'ינג'ר השפעה מעכבת על גידול וירוס השפעת מסוג  Aבאמצעות תיווכם של המקרופג'ים.

פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית וברפואה סינית: "הג'ינגר  נמנה עם המזונות המחממים המומלצים לשימוש כמניעה וכטיפול במצבי מחלה של קור. מאכלים חריפים, כמו ג'ינג'ר, הם מזונות מחממים יעילים מאוד נגד שפעת. נוסף על חימום הגוף הטעם החריף מסייע בחיזוק דרכי הנשימה. תכונותיו האנטי-זיהומיות של הג'ינג'ר ויכולת החימום שלו הופכות אותו לנשק יעיל נגד מחלות קור, כולל שפעת החזירים כאשר זו עונה על הקריטריונים של מחלה קרה. כדי למצות את סגולותיו הבריאותיות של הג'ינג'ר מומלץ להשתמש בשורש הטרי, ולא בתבלין טחון או בג'ינג'ר ממותק".