כורכום כצמח מרפא לטיפול בפטריית הקנדידה

מאת: דויד קאפח

הכתבה פורסמה ב"מקור ראשון" בתאריך 22.10.2010

לא אחת כתבתי כאן על הקנדידה. הואיל ואני ממשיך לחפש תמציות חדשות וטובות לטיפול בפטרייה זו, אני שמח לבשר שמצאתי לאחרונה תכשיר נפלא ויעיל לכך.

קנדידה (או בעברית 'השמר הלבן') קיימת במעיים של כל אדם ועל פי רוב אינה גורמת נזק. אוכלוסיית הקנדידה מווסתת ונשמרת בקפדנות על ידי החיידקים הידידותיים בגופנו מחד ועל ידי מערכת החיסון מאידך. הבעיות מתחילות כאשר האיזון במעיים מופר מסיבות שונות, והקנדידה מתרבה. בין הסיבות להתרבות הקנדידה אפשר למנות שימוש ממושך בתרופות כאנטיביוטיקה, סטרואידים ואמצעי מניעה; מתח נפשי, מחלה, זיהום סביבתי, תזונה לקויה ועוד. מהסיבות הללו החיידקים הידידותיים נחלשים או מתים, והקנדידה מתחילה להתרבות. במצב כזה היא עלולה לפלוש לאיברים אחרים – מדפנות המעי למערכת המין והשתן (בעיקר אצל נשים) ומשם לדם ולשאר מערכות הגוף.

הקנדידה מפתחת איברים ארוכים דמויי שורשים, החודרים לגוף דרך דפנות המעי ומאפשרים לחלקיקי מזון בלתי מעוכלים, לחיידקים ולשמרים, להחליק לזרם הדם. הקנדידה מפריעה לספיגה של מרכיבים חיוניים כמו חומצות אמינו, ויטמינים ועוד. כתוצאה מכך הגוף כולו נחלש ושורה של הפרעות ומחלות.מופיעה.

תסמיני הקנדידה:

קשה לאבחן קנדידה על פי תסמינים, בגלל דמיונם הרב לתסמיני מחלות אחרות. כדי להמחיש את הקושי באבחון זה, להלן רשימה חלקית של אלו האופייניים לקנדידה:

תסמינים כלליים– עייפות וחוסר אנרגיה גם לאחר שינה, נדודי שינה, טשטוש, תחושת חולי, דחף בלתי נשלט לאכילת דברי מתיקה או מאפה, כאבי ראש, מיגרנה, נשירת שיער, לחץ דם לא מאוזן.

תסמינים במערכת העיכול– עצירות או שלשול, גזים, בטן נפוחה, כאבי בטן, קושי בעיכול חלבונים, ריח-פה, אלרגיות למזון.

תסמינים בעור– אקזמה, אלרגיות, גירוי, צריבה, פריחות, גירודים.

תסמינים באוזניים– דלקות חוזרות ונשנות, גירוד, הפרשות.

תסמינים במערכת נשימה– אסטמה, שיעול כרוני, ברונכיטיס כרונית, ליחה. סינוסיטיס, נזלת כרונית, קדחת השחת.

תסמינים בעיניים– דלקות, גירוד, עיגולים שחורים מתחת לעיניים.

תסמינים בפה– בעיות חניכיים, פטרת בלשון, פצעים וחיפוי לבן על פני הלשון.

תסמינים בדרכי השתן– דלקת כרונית בשלפוחית ובדרכי השתן.

תסמינים בפרקין ובשרירים – כאבים, נפיחויות, דלקות, חולשת שרירים.

תסמינים נפשיים– דיכאון, ירידה בזיכרון, חוסר שקט פנימי שמלווה בדופק מהיר, מצבי רוח מתחלפים.

תסמינים בכבד– בעיות כבד וכיס המרה, טריגליצרידים וכולסטרול.

אצל נשים– פטרת בנרתיק, הפרשות , צריבה, דלקות חוזרות ונשנות בנרתיק

אצל גברים– דלקת בבלוטת הערמונית, אובדן התשוקה המינית, אין אונות.

במקרה של קנדידה אין להסתמך על התסמינים, אלא לעבור בדיקות לאיתור 'קנדידיאזיס', קנדידה מפושטת. קיימות מספר בדיקות לאבחון זה, חלקן ניתן לערוך במסגרת קופות החולים וחלקן האחר יש לערוך באופן פרטי.

יש לציין כי לעיתים מה שנדמה כקנדידה מתגלה כדלקת חיידקית שתסמיניה דומים מאוד.

טיפול צמחי:

הטיפול הצמחי בקנדידה משלב תזונה נטולת שמרים וסוכרים, שימוש בצמחי מרפא נוגדי פטרת וצמחים שמחזקים את המערכת החיסון. היות שהקנדידה היא פטרייה שקשה להדבירה, יש להתמיד בטיפול לפחות במשך שישה חודשים, גם אם בינתיים נעלמו התסמינים. יישום של הטיפול המשולב שיוצע כאן בשבוע הבא מניב תוצאות, אך יש להתאזר בסבלנות ובהתמדה.

חלק ב'

פורסם ב"מקור ראשון" בתאריך 29.10.2010

בהמשך לדברים שהבאנו פה בשבוע שעבר, בנוגע לטיפול בקנדידה:

המלצות לתזונה נכונה

מומלץ: ירקות טריים, דגנים מלאים וקטניות, יוגורט ביו, דגים, עוף, בשר וביצים.

יש להימנע: מכל סוגי הסוכר (לבן או חום, כולל דבש), ממתקים, פּיֵרות מסוכרים, ריבות, פֵּרות משומרים ואחרים, ירקות מוחמצים בחומץ, מוצרים המכילים שמרים או שיוצרו בתהליכי התססה (למעט יוגורט או קפיר): לחם שמרים, פטריות, רוטב סויה, גבינות בשלות, מוצרי לתת, חומץ לסוגיו, חמוצים, אלכוהול מכל סוג.מאכלים העשויים מקמח לבן, כמו לחם, פיתות, קרקרים, פסטה, עוגות וכו'. מזונות ומשקאות המכילים חומרי צבע, טעם וריח מלאכותיים, חומרים משמרים, ומוצרים המכילים מונוסודיום גלוטומט. חומרים מעוררים כמו תה, קפה, קולה וסיגריות. סוגי בשר או דגים אשר עברו תהליכי שימור, עישון וכבישה, נקניק ונקניקיות.  תוספי תזונה המכילים שמרים.

כורכום- הכורכומין, החומר הפעיל המופק מקנה שורש הכורכום, ניחן בסגולות רפואיות רבות: הוא נוגד דלקות חזק, נוגד פטרת, מנקה את כלי הדם והכבד משומנים וסוכרים, ותורם לחיזוק המערכת החיסונית. מחקרים שבדקו את השפעת הכורכומין על הקנדידה מצביעים על יעילותו נגד הפטרייה, היותו בטוח בשימוש לאורך זמן ונטול תופעות לוואי כמעט לחלוטין, בניגוד לתופעות הלוואי הרבות הנלוות לשימוש בתרופות נגד פטרת

חוקרים מטייוואן (2000) בדקו את היכולת האנטי-פטרייתית של הכורכומין נגד שבעה סוגים של קנדידה. לצורך כך נלקחו דגימות מ-200 אנשים שסבלו מהבעיה. ממצאי המחקר הראו כי השילוב של כורכומין ואמפותריצין B(אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום פטרייתי) או השילוב של כורכומיןופלוקונאזול (תרופה לטיפול בפטרת) הוכחו כיעילים מאוד.

במחקר שנערך בברזיל ופורסם באוגוסט 2008 נבדקה השפעת הכורכומין על 23 סוגים שונים של פטריות, ביניהן קנדידה. ממצאי המחקר הראו שהטיפול בקנדידה באמצעות כורכומין, בהשוואה לתרופות מסוימות, הוכח כיעיל יותר ונטול תופעות לוואי. במיוחד הוכחה יעילותו ברקמות נגועות בקנדידה שנלקחו מחולי איידס.

מחקרים שביקשו להתחקות אחר המנגנון האנטי-דלקתי של הכורכומין שמעכב היווצרות דלקות על ידי נטרול אנזימים מסוימים שמעורבים בייצור פרוסטגלנדינים (הורמונים שמשתתפים בתהליכי דלקת). התברר כי השימוש בכורכומין מעכב התפתחות של דלקות, ובכללן דלקת בנרתיק ודלקת בשלפוחית השתן,  מן התסמינים השכיחים לקנדידה.

ב-2007 פרסמו שני חוקרים ממכון אנדרסון לחקר הסרטן בארה"ב מאמר על סגולותיו הרפואיות של הכורכומין כנוגד דלקות, נוגד פטרת, מנקה שומנים וסוכרים ממחזור הדם ונוגד חמצון חזק, מה שמקנה לו תפקיד חשוב בחיזוק המערכת החיסונית. לדברי החוקרים די בכמות קטנה של כורכומין כדי להעצים את תגובת הנוגדנים בגוף.

בכל תוכנית טיפול נגד קנדידה יש לתמוך בכבד, מאחר שהקנדידה מפרישה רעלים היוצרים עומס על הכבד והגוף. הוכח שהכורכומין מנקה כבד משומנים וסוכרים, ולכן הוא מומלץ גם לטיפול בכולסטרול גבוה ובסוכרת. באפריל 2010 פרסמו שני חוקרים משוודיה את ממצאי מחקרם המראה כי הכורכומין מפחית את רמת הכולסטרול הרע בגוף.