אנדיב – עולש

האנדיב המתורבת (מרור) התגלה באופן מקרי לפני כ-200 שנה על ידי כפרי בלגי. בימים ההם השימוש בשורש צמח העולש היה נפוץ להכנת משקה דמוי קפה. הצמח עצמו היה מריר מאוד ובלתי ניתן לאכילה.
אותו כפרי נהג לשמור את שורש העולש במרתפו החשוך והטחוב, בתנאים החשוכים והלחים אשר שררו במרתף, הוציא השורש נבט שניוני שנשאר לבן/צהוב במקום ירוק.
גידול הנבט השניוני הפך כמעט לגידול הלאומי של בלגיה. היום רוב האנדיב בבלגיה גדל בצורה הידרופונית (ללא קרקע), בחדרי חושך בתנאים מבוקרים.
כיום המטבח הבלגי משתבח במתכוני אנדיב רבים, הן חי והן מבושל, בשלל צורות וטעמים.

עולש (אנדיב) כמרור במסורת- העולש מייצג בעדות רבות את המרור בצלחת הסדר של פסח, בשל מרירותו המעודנת, על פי הכתוב בתלמוד:"..ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין.." (תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל"ט עמוד א'). על כן אנו ממליצים על העולש (אדיב) כחלופה אלגנטית וחגגית למרור בשולחן הסדר. בנוסף, מומלץ לשלב את האנדיב במנות החג ובכך להרשים את האורחים במנות אלגנטיות ומסורתיות בו זמנית.

ערכים תזונתיים- האנדיב עשיר בוויטמינים, מינרלים ובסיבים תזונתיים, חומצה פולית, ויטמין A וויטמין K.

שימושים מומלצים- האנדיב נחשב למעדן במטבח האירופאי. טעמו מעט מריר והוא משתלב מצוין עם טעמי פירות מתוקים וכן עם גבינות חריפות. מתאים לשימוש בסלטים קרים וחמים בצורתו הטרייה או לאחר צלייה/ אפייה כמנת פתיחה או כתוספת.