לאנדיב האדום צבעוניות אדומה מרהיבה. בדומה לאחיו הלבן, מרקמו פריך והוא מאופיין במרירות מעודנת.
האנדיב האדום הנו פיתוח חדש שמקורו בבלגיה. את צבעו המיוחד הוא מקבל מהכלאה שנעשתה בין אנדיב לבן לבין רדיקיו (ירק אדום ממשפחת העולש).
האנדיב נחשב כמעדן ואפנתי מאוד במטבח האירופאי. הוא משתלב נפלא בסלטים בשילוב גבינות, אגוזים ופירות מתוקים לאיזון המרירות. בנוסף, עליו משמשים כמצע סירה נפלא למגוון מילויים והגשה כמתאבן. עוד ניתן להגיש את האנדיב האדום כשהוא אפוי או צלוי כתוספת למנות. האנדיב האדום מעשיר כל מנה בצבעוניות מרהיבה, בחן ועניין.
האנדיב המתורבת התגלה באופן מקרי לפני כמאתיים שנה על ידי כפרי בלגי. בימים ההם השימוש בשורש צמח העולש היה נפוץ להכנת משקה דמוי קפה והצמח עצמו היה מריר מאוד ובלתי ניתן לאכילה .אותו כפרי נהג לשמור את שורש העולש במרתפו החשוך והטחוב, בתנאים החשוכים והלחים אשר שררו במרתף, הוציא השורש נבט שניוני שנשאר לבן במקום ירוק. כיום, גידול הנבט השניוני הפך כמעט לגידול הלאומי של בלגיה. רוב האנדיב בבלגיה גדל בצורה הידרופונית (ללא קרקע), בחדרי חושך בתנאים מבוקרים.
לאחר הרכישה ובזמן האחסון בבית יש להקפיד לכסות את ראשי האנדיב ע"מ למנוע את חשיפתם לאור ובכך למנוע את השחמת העלים.