הרוברב המוכר גם בשמות רברבר או ריבס – מזכיר במראהו את הסלרי, אך הגבעולים האדמדמים מסגירים שמדובר בירק אחר לחלוטין, שאינו קרוב משפחה לצמח הסלרי.
טעמו החמצמץ הייחודי הופך אותו לבחירה נפלאה לעולם הקינוחים והמאפים המתוקים, עד כי זכה לכינוי "צמח הפאי". הרוברב משמש מסורתית כבסיס לפאי או לפתן, אך מופיע גם במתכוני רטבים, ריבות, פנקייקים, מאפינס, קראמבל, טורטים, טארטים ועוד. מעבר לכך, הוא משתלב נהדר גם במנות מלוחות – עם עופות בתנור, תבשילי בשר, קציצות ולביבות.
מקור שמו של הרוברב בלטינית – Rheubarbarum – כלומר "השורשים של הברברים". מושג שבא לתאר כל דבר זר ובלתי מוכר בתרבות הרומית.
מוצאו של הרוברב בצפון אסיה: כבר לפני 4,500 שנה היה מוכר בסין ובדרום רוסיה אולם רק במאה ה-18 החלו לצרוך אותו כירק מאכל באירופה, כשהאנגלים היו הראשונים לגלותו.





